חוק ההסדרים

תיקוני החקיקה שאותם הממשלה מגישה לכנסת משפיעים על כל אחד ואחת מאתנו, לרבות האופן שבו מתבצע חיסכון לטווח ארוך.

בנוסף, כדאי להכיר את הייחודיות של תיקוני חקיקה מן הסוג הזה מבחינת ההשפעה על רפורמות במשק שחלקן הכרחיות לצורך העברת תקציבים
הממשלה בישראל מביאה מדי שנה חוק לצד חוק התקציב. מטרתו לאגד תיקוני חקיקה רבים שהממשלה מעוניינת להעביר בכנסת, בין היתר על מנת ליישם את המדיניות והתכניות הכלכליות שלה. בניגוד לרוב החוקים האחרים, חוק ההסדרים ייחודי בכך שהוא נוגע בנושאים שונים ומגוונים. בנוסף, לאחר אישור שלו בקריאה ראשונה הוא מובא לדיון בוועדות השונות ואף מונח כיחידה אחת על שולחן הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית.

המאפיינים המיוחדים של החוק כפי שמתואר לעיל משפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו. ראשית, הוא קובע במידה רבה את יציבות הממשלה ומאפשר לה לבצע תהליכים שונים במהירות. בגלל האופן שבו הוא בנוי, הוא כולל חקיקה ממשלתית רחבה ורפורמות. לא תמיד החקיקה והרפורמות קשורים להעברת התקציב, אך ההשפעה שלהם היא מיידית ודרמטית. חוץ מזה, החוק שונה מחוקים אחרים בכך שהוא מתנהל בצורה מהירה ולעיתים הוא לא מאפשר גם לחברי הכנסת עצמם לגבש דעה מבוססת על הנושאים שכלולים בו.

למה צריך אוסף של חוקים ותיקוני חקיקה?

הסדר שמאפשר להגיש לאישור הכנסת אוסף של חוקים ותיקוני חקיקה אמור להציע מספר יתרונות משמעותיים. הנה לדוגמא הנימוקים העומדים מאחורי החוק ומה שאפשר להסיק מהם לגבי האופן שבו החוק משפיע על החיסכון שלנו לטווח הקצר והארוך:

א. כדי ליישם חוקים שהשינוי או הביטול שלהם יגרמו חריגה מהתקציב – מטרת העל של החוק היא להגיש יחד את אוסף החוקים ותיקוני החקיקה, על מנת למנוע מצב שבו שינויים חשובים בעיני הממשלה לא מבוצעים מטעמי חוסר רצון לחרוג מתוך מסגרת התקציב. לפי הנימוק הזה, יעיל וזול יותר לבצע את השינויים במסגרת הגשת אוסף החוקים ותיקוני החקיקה ביחד.

ב. כדי לבצע רפורמות באופן מהיר – הליך האישור של החוק מהיר יותר לעומת חוקים רגילים. בגלל שהממשלה מגבשת ומגישה אותו לאישור הכנסת במקשה אחת, ניתן להשתמש בו על מנת לבצע רפורמות שונות באופן אפקטיבי.

ג. כדי ליישם מדיניות שאינה פופולארית – נציגי ציבור וחברים כנסת מנמקים את החוק בכך שלעיתים יש צורך ליישם מדיניות שהיא אינה פופולארית. במקום לעבור את תהליך החקיקה הרגיל ולהגביל את חברי הכנסת שמחויבים לציבור שלהם, הם משתמשים בהליך המהיר של תיקוני החקיקה.

השפעת חוק ההסדרים על הפנסיה

אחת ההצעות הבולטות שהעלה משרד האוצר בשנים האחרונות היא להעביר לשוק ההון את כל כספי החיסכון הפנסיוני בקרנות הוותיקות והחדשות. לפי ההצעה, גם מי שכבר מקבלים ביטוח פנסיוני לעובדים וגם אלו שעדיין לא פרשו משוק העבודה יועברו לשוק ההון. לשם השוואה, כיום חלק משמעותי מהחיסכון מושקע באגרות חוב ממשלתיות.

להשקעה של החיסכון הפנסיוני באגרות חוב ממשלתיות יש כמה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, זה מבטיח תשואה סולידית לאורך זמן. מצד שני, התשואה עצמה יחסית נמוכה. נכון שאם מבצעים השוואת קרנות פנסיה מסתכלים על התשואה 3 או 5 שנים אחורה כדי להחליט אצל מי להפקיד את הכסף, אך חשוב גם לבחון את מאפייני המסלולים השונים.

לפי ההצעה של משרד האוצר, אם שוק ההון לא ישיג את התשואה שמשיגות אגרות חוב – הוא ישלים את הפער. כמובן שזה לא משפיע על היכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לקחת הלוואה כנגד קרן פנסיה ולאפשר לה להמשיך לייצר ריבית דריבית, אולם צריך לזכור שיש בזה לא מעט סיכונים.

דמי ניהול במודל דיפרנציאלי

עוד הצעה שנשקלה במסגרת תיקוני חקיקה כאלה ואחרים משפיעה על האופן שבו כדאי לנו לבחור משווק פנסיוני וחברה שמנהלת עבורנו את החיסכון. כאן למשל אנחנו רואים איך חוק ההסדרים מקטין את דמי הניהול והופך את המודל לדיפרנציאלי: מדרגות החיסכון לפי גיל יבוטלו וכל כספי העמיתים ינוהלו בהתאם לשנת הפרישה שלהם משוק העבודה.

ההצעה מבטלת הגבלת משווק פנסיוני כמו שיש היום מבחינת זה שהוא חייב להציע את אותם דמי הניהול לכל המסלולים – גם המסלול הכללי, גם המסלול המנייתי וגם המסלול של אג"ח. במקום זה, היא מאפשרת לחברות שמנהלות את דמי הפנסיה שלנו להציע דמי ניהול שונים לפי רמת המעורבות שלהם בכל מסלול. היות ובשביל לנהל כסף במסלול מנייתי נדרשת מעורבות גבוהה יותר, גם דמי הניהול יהיו גבוהים יותר. לעומת זאת, במסלולים פאסיביים, כמו של אגרות חוב, דמי הניהול עשויים להיות נמוכים משמעותית.

כך תבחרו את אפיק החיסכון שמתאים לכם

השקעה של כל כספי החיסכון בשוק ההון היא החלטה דרמטית עבור כל אחד ואחת מאתנו. מצד שני, אנחנו לא באמת צריכים לסמוך על המלצות של משרד האוצר ועל תיקוני חקיקה של הממשלה כדי לדאוג ליציבות הכלכלית שלנו ושל המשפחה. במקום זה, חשוב לגלות מעורבות ולבחור אפיק חיסכון לפי סדר עדיפויות אישי.

קודם כל, כדאי להתאים את אפיק החיסכון לגיל ולרמת הסיכון שאותה מעוניינים לקחת. ככל שמתחילים לחסוך לפנסיה מוקדם יותר, כך רמת הסיכון יכולה לעלות כי יש לשוק יותר זמן לתקן. שנית, מסתכלים על דמי הניהול ומקבלים המלצות אובייקטיביות. אם חברה שמנהלת עבורנו את הפנסיה גם זמינה בשבילנו לכל שאלה או שינוי, כל שאר תיקוני החקיקה הופכים להיות פחות רלוונטיים.

הבדלים בין קרנות נאמנות לבין אפיקי חיסכון לפנסיה

השאלה המתבקשת היא מה מצב השכירים לפני תיקון החוק ומה הם יכולים לעשות כדי להפחית את דמי הניהול. כל מי ששוקלים הלוואה כנגד קרן השתלמות לדוגמא מבינים היטב עד כמה דמי הניהול קריטיים, כי הם נגבים כאחוז מתוך החיסכון. ככל שהחיסכון גבוה יותר והתשואה מצטברת, כך ההוצאה על דמי הניהול גדלה גם היא. אז למרות שנראה לנו שמדובר בעלות שולי של כמה שברירי אחוזים בלבד, היא עשויה להצטבר לאלפי שקלים בשנה.

כאן גם צריך להזכיר את ההבדל בין האופן שבו מתייחסים תיקוני החקיקה לרגולציה על קרנות נאמנות לעומת אפיקי חיסכון ופנסיה. כמו כן, יש הבדל גם בין אפיקי החיסכון עצמם – כמו למשל זה שבקרנות פנסיה מחויבים כל המנהלים להציע כאמור את אותם דמי ניהול לכל המסלולים, בעוד בקרנות נאמנות קיימים הבדלים בין דמי הניהול במסלול מניות, אג"ח וכללי.