קריסה כלכלית של 1.3 טריליון דולר

עולם הכלכלה סובב סביב עשייה בלתי פוסקת, תנודות והעברות כספים ממקום למקום, מתחום לתחום ומענף לענף בעוד שמשבר כלכלי באחד מענפים אלו עלול במקרים מסוימים להשפיע על תחום או עסק אחר. כלומר, אם תחום אחד מראה אותות של משבר כלכלי הוא עלול לגרום לאפקט העדר ולהביא קריסה כלכלית טוטאלית של כלכלה באזורים או מדינות מסוימות. לכן חשוב מאוד להכיר ולזהות את הסימנים המקדימים ולהיערך בהתאם למזעור נזקים ותגמול מחזק מנגד.

מהי קריסה כלכלית?

כל קריסה כלכלית מתחילה קודם ממשבר כלכלי או פיננסי, כמו שמפל מים מתחיל מטיפה אחת קטנה. בכל חברה או גוף עסקי מתחוללים יום יום, שינויים בכוח אדם, שינוי נהלים, חקיקה, רפורמה, אסונות טבע ועוד…

במצבים אלו משבר פיננסי גורם להפסדים בגוף העסקי שעלול להיגרר עד כדי פשיטת רגל.

בעקבות המשבר הכלכלי אותו מוסד או גוף מאבדים באופן פתאומי חלק גדול מערכם נזקקים לרוב לסיוע או פתרון הנקרא "פשיטת רגל".

כאשר קריסה כלכלית תוקפת מספר גופים עסקיים פיננסיים במקביל הדבר עלול לסכן ולהשפיע על כלכלת אותה המדינה בה מתקיימת קריסה כלכלית ואף לקריסה במדינות הקשורות לאותה מדינה בקשרים עסקיים כאלו ואחרים.

כלומר יש לראות ולטפל בכל משבר על מנת שהמצב לא ידרדר לכדי קריסה עולמית ורחבת היקפים שתמוטט שווקים.

אבטלה ועוני

במדינות שחוו קריסה כלכלית לרוב ובאופן ישיר המצב הוביל לעלייה משמעותית באחוזי האבטלה והעוני.

ברגע שעסקים נפגעים וקורסים הם מותירים לא מעט כח אדם והון אנושי המוצא את עצמו ללא פרנסה ולעיתים גם ללא מימוש זכויות ואף אובדן והפסד כספים הקשורים למקום עבודתו שזה עתה קרס כלכלית.

בין המאה ה-19 למאה ה-21 התרחשו משברים וקריסות כלכליות רבות שהשפיעו על כלכלות רבות מסביב לגלובוס באופן ישיר ובעקיפין.

משבר הבנקים

אחד המשברים המוכרים והזכורים היטב בהקשר של קריסה כלכלית היו הבנקים שבאופן מפתיע בשנים אלו סבלו מקריסה כלכלית פתאומית. הסיבה לקריסתם הייתה קשורה ללא פחות לבהלת ציבור לקוחות של אותם הבנקים.

לקוחות הבנקים בבת אחת החלו למשוך את הכספים אשר מופקדים בחשבונות הבנקים, בשל חשש שהבנקים יפשטו רגל והכספים יבלעו כלא היו. כתוצאה מכך החלו תקופות מיתון רבות וקריסה כלכלית של הרבה מאוד עסקים וגופים כלכליים.

משבר שוק המניות

בשעה של קריסה כלכלית שוק המניות לרוב מגיב בפתאומיות.

בקריסה כלכלית זו התנפצו בועות כלכליות, ערך מטבעות צנח והחל להופיע סיכון ממשי באחוזי האבטלה והעוני בממדים אסטרונומיים שסיכנו את הכלכלה של מדינה שלמה.

דוגמה נוספת לקריסה כלכלית היא זו שקרתה באיסלנד, בשנת 2008.

סדרת החלטות וקבלת החלטות לא אחראית יצרו בעיות במערכת הבנקאית של איסלנד ושלושת הבנקים הגדולים הולאמו בעקבות קריסה עולמית בשנת 2008.

איסלנד הייתה מדינה משגשגת בשנות ה-90, הכנסותיה העיקריות של איסלנד התבססו על:

• דגה – כלומר דייג רב ומשגשג
• שוק מניות המבוסס על פנסיה יציבה מאוד

בזכות אלו, איסלנד החלה ליטול אשראי בינלאומי והחלה להשקיע בשוקי בריטניה ודנמרק, השקעות שכללו:

• רשתות אופנה
• רשתות מזון
• חברות ברוקרים
• קבוצת כדורגל ווסטאהם יונייטד

וכל זאת על ידי הלוואות שהחלו להכניס את איסלנד לחובות כבדים לכיוון קריסה כלכלית.

קריסה כלכלית זו הגיע בשיאה לחוב של כ- 97 מיליארד דולר, סכום זה הוא פי 5 מהכנסתה של איסלנד מן התוצרים המקומיים והגולמיים. באותה התקופה יתרות מטבע החוץ של איסלנד בבנק המרכזי שלה עמדה על 2.5 מיליארד אירו בלבד, מעט מאוד במונחים של קריסה כלכלית רחבת ממדים.

מדינות החלו להזרים כספים לבנקים האיסלנדיים בשל ריבית גבוהה שהציעו לחוסכים בצירוף אינפלציה גבוהה באופן יחסי, מצב זה הביא לקח שקרנות ואנשי עסקים בריטים החלו להשקיע בכתר האיסלנדי ותוך כדי לוקחים הלוואות בריבית נמוכה ממדינות כגון יפן.

החלה ירידה של שער הכתר האיסלנדי בכ-30% ובסופו של דבר איסלנד נדרשה לבקשת סיוע חירום של 1.5 מיליארד אירו, מי שסייעו לאיסלנד היו בנקים ממדינות:

• נורבגיה
• שוודיה
• דנמרק
  

משבר הסאבפריים!

משבר הסאבפריים הוא דוגמה קלאסית למשבר עולמי.

במקרה זה של הסאבפריים שהגיעה בעקבות משבר פיננסי בנדל"ן שפרץ בארצות הברית ביולי-אוגוסט של 2007, והמשיך בספטמבר 2008 למשבר כלל עולמי.

הסיבה העיקרית לקריסת הסאבפריים החלה לאחר משבר בועת ההייטק שייצר מצב בו החל שוק הדיור האמריקאי לשגשג בגלל הורדת שיעורי הריבית באותה תקופה וכמה חקיקות שאפשרו לקיחת משכנתאות ללא מקדמות כלל ועל ידי כך לקחו לא מעט אנשים ללא יכולות החזר משכנתאות גדולות ורבות גם אם יכולות ההחזר של אותם לווים לא הייתה הכי ברורה או וודאית כלל.

הבנקים במהלך זה לקחו סיכונים רבים וגבוהים תמורת ריבית נמוכה מאוד.

הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי אף אוסיף בהקלותיו ואפשר לגופים בתמיכה ובפיקוח ממשלתיים כמו חברת "פאני מאי" ו-"פרדי מאק" להעניק הלוואות גם לכאלו שיכולות ההחזר להלוואות אלו מוטלות בספק, הלוואות אלו זכו לעידוד מיוחד והוענקו להם חוקים:

הלוואות מסוג זה, הניתנות לאנשים ללא וודאות וללא יכולות החזר של אותם לווים זכו לכינוי "משכנתאות סאב-פריים" עבורם נגבתה ריבית גבוהה מאוד.

כלומר הלווים שלקחו הלוואות אלו היו מוערכים בפחות מ "פריים" ויכולת ההחזר שלהם הייתה נחשבת לרמת סיכון גבוהה, כגון:

• מובטלים ומחוסרי עבודה
• בעלי משכורות מתחת למינימום המקובל לחישוב החזר המשכנתא
  

אותם לווים עשו חישוב מהיר ופשוט שהשכירות אותה יגבו עבור הנכסים שרכשו, תחסה על תשלומי ההלוואות אותן לקחו ובמקרה הכי גרוע יאבדו את הנכס במידה ולא יעמדו בתשלומים.

באותם זמנים הבנקים העריכו שרוב הלווים יוכלו לעמוד בהלוואות ובמידת הצורך או בחוסר יכולת להחזיר את הסכומים שלוו, יוכלו הבנקים לממש ביתר קלות את נכסי הנדל"ן שאותם לווים משכנו.

ביקוש הנדל"ן החל לצבור תאוצה בשל שני שינויים חוקתיים:

1. הורידו את חסמי הכניסה להשקעות מסוג נדל"ן
2. הפקדות הכספים בבנק אינם רלוונטיים לזכות להלוות
3. משקי בית נטלו משכנתאות על נכסים בבעלותם ומימנו נכסים כך שהצריכה הפרטית הלכה וגדלה
4. המשקיעים שהשקיעו בנדל"ן גרמו לעלייה והשיגו תשואה גבוה בטווח קצר
5. אזרחים בחרו בנדל"ן כאפיק השקעה
   

קריסה כלכלית עולמית עמדה בפתח בשל חוסר שליטה על עלייה חדה במספר הלווים ללא יכולת עמידה בתשלומים אותם לוו והחל הליך פירוק של עשרות חברות שפעלו ונתנו הלוואות בשוק הסאבפריים ובכך לקריסה של שוק מניות המשכנתאות והחל איום על שוק הנדל"ן האמריקאי בפרט ועל כלל הכלכלה האמריקאית בכלל.

בשיא השפל הגיעו משכנתאות הסאבפריים להיקף מוערך של 1.3 טריליון דולר בתחילת שנת 2007.