כמה פשוט לסטארט-אפ לגייס 407 מיליון $
תוכן עניינים
מרעיון קטן לאקזיט עצום, הטירוף סביב סטארט-אפ לפעמים לא נתפס. בואו לקרוא בכמה דקות איך סטארט-אפ נולד, איך הוא לומד ללכת וכמה מהר הוא רץ. אולי גם לכם יש סטארט-אפ ואתם לא יודעים עוד לזהות אותו, אבל בסוף מאמר זה אתם כבר תבינו שלא כל הנוצץ זהב ולא כל רעיון טוב או חדשני מבטיח לכם אקזיט בוודאות. זכרו היטב שעל כל מיזם מצליח ששמעתם ישנם לא מעט שנכשלו!
לזהות את ה- סטארט-אפ הבא
על מנת לזהות משהו חייבים קודם כל לדעת אותו.
סטארט-אפ, או בעברית חברת הזנק זו הגדרה למצב בוא ישנו רעיון מסחרי או פתרון המוני בפרט שהם חדשניים וייחודיים בין אם זה בעולם הדיגיטלי או מהתחום המסורתי יותר.
סביב רעיון זה מתכננים היזם או היזמים להקים חברה במטרה לפתח את אותו מיזם.
בחברת הזנק לרוב כח האדם יהיה דל ומצומצם בשל תקציב דל של אותם היזמים, אין הדבר מחייב שהיזמים ללא הון או ממעמד נמוך.
לא פעם יזמים בעלי הון התחלתי מבינים שעליהם להשתמש בו בחוכמה ולנסות באמצעות ההון הזה ליצור את התחושה של סטארט-אפ באוויר כדי לגייס הון גדול ומשמעותי יותר ממשקיעים הפועלים כבר בתחום (כך היזמים מורידים מעצמם סיכונים שלא בטוח יוכלו לעמוד בהם בהמשך).
איך סטארט-אפ נולד:
בתום תהליך זה הגדרתכם תשתנה, עם גיוס ההון או כאשר המיזם נמכר לחברה גדולה ומבוססת, המונח סטארט-אפ מאחוריכם וכעת אתם חברה או חלק מחברה גדולה ומבוססת.
ההיסטוריה של תחום הסטארט-אפ
בשנת 1990, מוצר מתחום ההייטק הוקם על ידי חברת "מיראביליס".
בעקבות ההתפתחות המהירה של האינטרנט עלה הצורך הבסיסי לתקשר אחד עם השני ע"י שליחת מסרים ורצוי שיגיעו מיידית.
סטארט-אפ אחד הצליח כבר אז לעשות היסטוריה, כמו רבים גם הסטארט-אפ הבא מצא את דרכו לנצל את בועת בורסת הנאסדאק שהייתה בעלייה בארצות הברית באותן שנים.
זוהי דוגמה קלאסית לפשטות ולביקוש עצום ולכך שהטיימינג במקרים רבים הוא גורם משמעותי שצריך לקחת בחשבון לא פחות מאיכות הרעיון שעומד מאחורי המיזם, טיימינג נכון יכול לגרום לסטארט-אפ בינוני להפוך לסופר מבוקש והפוך, רעיון חדשני ומהפכני יכול שלא יתקיים עבורו ביקוש בשל חוסר צורך או ביקוש, מה שמעיד בדרך כלל על מיזם שמקדים את זמנו בדומה לרכבים החשמליים שהיו מחוסרי תשתיות טעינה או החלפת סוללות ולכן ישנם מדינות שבשלב זה הדרישה לאותם רכבים פחותה.
הציבור היה מוכן ובעל צורך גדול לצריכת תקשורת והעברת מסרים שלא דרך:
- שיחה טלפונית
- מכתבים
- פקסים
- דואר אלקטרוני
- מכשירי קשר
- הודעות בתשלום
ולכן הראשונים שהציגו את הרעיון בלבד או את הקונספט של העברת מסרים מיידיים עלו על משהו ככל הניראה ואף פיצחו אותו.
בתקופה ההיא רעיון חדשני של העברת מסרים מיידית גם משכה תשומת לב מיידית, עד כדי כך שחברת "מיראביליס" גייסו לא פחות מ-407 מיליון דולר אמריקאי עם תוכנת המסרים המיידיים ICQ שנמכרה לענקית התוכנה AOL.
העסקה התקיימה למרות שלא היו מצגים ונתונים הכוללים:
- מודל עסקי שמוכיח ייתכנות
- ללא רשימת רווחים או דיווחי הכנסות כלשהן
- ללא מגוון או אופק ייצרני
כיום התחרות מאתגרת וגדולה יותר, בועת ה"דוט-קום" התנפצה בעולם ובישראל, שוק האבטלה הוצף במובטלים שנפלטו ביום אחד מתחום ההייטק בפרט בשל חוסר רווחיות או כדאיות להמשך פעילות.
מנגד היו חברות גדולות שכן שרדו, כך שאומנם זו הייתה תקופת אבטלה בשיעור גבוהה אך המצב התאזן באופן יחסי וכיום יש מספיק חברות הזנק לספק תעסוקה לכל הבוחרים לעסוק בתחום.
איך להקים סטארט אפ
אז גיבשתם רעיון, רגע לפני שאתם מתקדמים ישנם מספר תנאים ונהלים שעליכם להסדיר בראש ובראשונה כאשר מתחילים סטארט-אפ בצורה מחייבת:
הפעולה הנדרשת | מתי ומי מבצע את הפעולה | למה לבצע את הפעולה |
קביעת ערך | השותפים למיזם משלב ההקמה ולאורך כל הדרך | קביעת ערך היא הבסיס לגיוס נכון, כלומר בקביעת הערך ישנם משתנים אמפיריים שלא תמיד ניתן לתמחר וגודל הגיוס לאותו סטארט-אפ יקבע לפי ההון המוערך שלו ביום העסקה ופוטנציאל עסקי עתידי |
חלוקת הון או רווחים בחברה | השותפים למיזם בשלב בו נצברים כספים מרווחים | כולם עוסקים בתחום הסטארט-אפ למטרות רווח ועושר כלכלי, לכן בתום כל המאמץ חשוב לקבוע כיצד ומתי ניתן למשוך מהון החברה רווחים או הפרשת משכורות לשותפים מבלי להרעה את המאזן הפיננסי של אותו סטארט-אפ |
חלוקת תפקידים | השותפים למיזם בהסכם מייסדים או בחוזה הקמת חברה | בשלב זה יהיה עליכם להגדיר תפקידים ברורים ומפורטים הכוללים שעות עבודה, אחוז משרה, תחומים ועוד |
מימון ראשוני | השותפים למיזם בחוזה או הסכם מייסדים | לרוב המימון הראשוני בסטארט-אפ יהיה על ידי היזם הפרטי ומביתו שלו לכן רצוי להכיר במגבלה ולמקד את האמצעים לגיוס ומימון ראשוני גדול יותר מהקיים או להתחיל לפעול עם מימון מבית |
מינוי דירקטוריון | השותפים למיזם בשלב הקמת חברה ברשם החברות | מינוי דירקטוריון בסטארט-אפ הוא חשוב כי על פיו יישק דבר, את הבחירה יש לציין בחוזה מייסדים כמובן |
קביעת מנגנון קבלת החלטות | השותפים לסטארט-אפ בהסכם מייסדים או חוזה הקמה | מנגנון זה ימנע סכסוכים רבים בין השותפים ויתווה את המשך אופי המיזם והנהלים בכל מקרה בו תתקלו |
הסדרת הקניין הרוחני | השותפים לסטארט-אפ מול עורך פטנטים או מול רשם הפטנטים מיד לאחר חתימה על הסכם מייסדים | הקניין הרוחני יוסדר בין עם העברת הבעלות תעשה כלפי החברה שרכשה את הסטארט-אפ או בין שותפי המיזם |
סודיות | השותפים לסטארט-אפ בהסכם מייסדים ובכלל מול כל אדם שנחשף למיזם | בכל סטארט-אפ ישנם סודות תעשייתיים בין אם לפעילות המתקיימת ועד לתכנון עתידי, לכן שמירה על סודות בהכרח מבטיחה יתרון תחרותי על פני מתחרים |
אי תחרות | השותפים לסטארט-אפ וכל אחד משרשרת העשייה סביב הסטארט-אפ | במידה וישנם שותפים בסטארט-אפ הרי שלא מן הנמנע שלא יהיו להם עסקים נוספים, בשלב זה עליכם לסכם בינכם את התנאים ואת הצורך לפעול למטרת הצלחת המיזם ולכן רצוי שאותם עיסוקים לא יהיו בעלי אותו רקע או תחום ובכך להוות יתרון עבור אחד מהשותפים או פגיעה ברווחי המיזם עצמו |
סטארט-אפ צריך מימון
ישראל תומכת בחברות הזנק במטרה ליצור משק משגשג, לכן הוקמו מנגנוני תמיכה, מחקר ופיתוח המסייעים לסטארט-אפ בתחילת דרכו מטעם המדינה אליהם מומלץ לפנות:
תוכנית תנופה, חממות טכנולוגיות, מסלול קרן המו"פ, ושיהיה בהצלחה!