מושג מפתח מרכזי בכלכלה הוא אינפלציה. אין כמעט אדם בישראל שלא שמע על כך בצורה כזאת או אחרת, אבל לרוב זה לא מספיק. כדאי לדעת על כך יותר, משום שיש לכך נגיעה לא רק לכלכלה עיונית אלא גם לכלכלה מעשית. האינפלציה משפיעה על הכיס של כולנו, הן כאשר מדובר על חסכונות והשקעות והן כאשר מדובר על אשראי והלוואות.

אינפלציה ועליית מחירים 

נהוג להתלונן על יוקר המחייה בישראל והאינפלציה קשורה לכך, אך תחילה מהי בכלל אינפלציה. כמו שמסביר יועץ כלכלי פרטי, מדובר בעצם על תהליך של עליית מחירים עם הזמן. אך לא מדובר על מחירים של מוצר כזה או אחר, אלא על כלל מחירי המוצרים במשק. כאשר קצב כלל עליות המחירים גבוה, אומרים שהאינפלציה מרימה ראש (או שהיא דוהרת). כאשר קצב עליית המחירים מתון, זה אומר שהאינפלציה בשליטה. על מנת לסבר את האוזן, לבנק ישראל ולממשלת ישראל ישנו יעד חשוב של שמירה על קצב אינפלציה סביר ונורמלי. אם הדבר לא קורה, זה עלול למשוך את כל המשק להשפעה שלילית ולהוריד את כוח הקניה של כולנו. 

איך מודדים אינפלציה 

על מנת למדוד אינפלציה יצרו מדד שנקרא "מדד המחירים לצרכן". במדד הזה נכנסים "סלים" של כל מיני מוצרים ושירותים שכולנו צריכים. מדי פעם בודקים את רמת המחירים של המוצרים והסלים הרלוונטיים. בכל חודש מעדכנים את המדד למעלה או למטה. אם המדד עולה במשך תקופה אך המשכורת שלנו נשארת זהה, זאת אומרת שלמרות שאנחנו מרוויחים אותו הדבר, אנחנו יכולים לקנות פחות. גם ההפך הוא הנכון, אולם בישראל בדרך כלל המדד עולה והיו שנים שבהן אפילו ראינו היפר אינפלציה נוראה (בשנות השמונים). 

איך עוד האינפלציה משפיעה על הכיס שלנו 

מעבר להשפעה שהסברנו לגבי עליית מחירים וירידת כוח הקניה, יש לכך גם השפעה נוספת, לא פחות חשובה. לכולנו יש או צריכים להיות חסכונות שאמורים לאפשר לנו לרכוש או לצרוך בעתיד. ככל שהחיסכון גדול יותר, כך הוא גם נשחק יותר ברגע שיש אינפלציה. נניח ששמנו היום 1000 ש"ח בבנק. אם בעוד עשר שנים האינפלציה המצטברת הגיעה לעשרים אחוז, זאת אומרת ש"נשרפו" לנו מאתיים שקלים. בהלוואות צמודות כגוון משכנתא, רואים תופעה נוספת. אפילו אחרי כמה שנים, המשכנתא נשארה אותו הדבר למרות כל מה ששילמנו. זה קורה מכיוון שהאינפלציה הוסיפה הרבה מאוד כסף למשכנתא. 

יש כמובן פתרונות שונים. לדוגמא:

1. לבקש תוספת יוקר, שאמורה לפצות את העובד או העצמאי בגין עליות מחירים. 
2. להפנות חלק מהחיסכון לאפיקים צמודי מדד – במקרה זה גם החיסכון עולה כאשר המדד עולה. 
3. לשלב הלוואות לא צמודות – לדוגמא חלק מהמשכנתא יתבסס על מסלול פריים או מסלול לא צמוד אחר.