רוצים לקבל עדכונים חמים על עולמות החיסכון וההשקעות?

הרשמו עכשיו לניוזלטר שלנו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כסף שחור משחור: סקירת מצב על כלכלת הצללים בישראל והמלחמה בתופעה

נתנאל פינקל
1 בספטמבר 2021
כסף שחור


כסף שחור (או הון שחור) הוא כל סכום כסף אשר מוסתר מן הרשויות ונצבר באופנים הנחשבים לבלתי חוקיים: שוחד, גניבות, סחיטה, סחר בסמים, סחר בבני אדם, העלמות מס, סרסרות ועוד מגוון דרכים מפוקפקות.

עוד ב- 2013 הונף הדגל השחור ע"י מר משה אשר – מנהל רשות המיסים דאז: "היקף ההון השחור בישראל הוא גדול מאוד; 20% מהתל"ג של ישראל מבוסס על כסף שחור".
בשנים האחרונות המשטרה והרשויות פועלות ביתר שאת כדי למגר את התופעה ושואפות לשים ידן על כלל פורעי החוק אשר אחראים לסאגה המכוערת (והפלילית!) המכונה "הכלכלה האפלה".  

עפ"י הערכות האוצר – היקף הפעילות של כלכלת הצללים נאמד בסכום "דמיוני" של כ- 200 מיליארד שקלים. זה כמו פעמיים תקציב הביטחון + תקציב החינוך ב- 2019 אשר עמדו על סכומים של 55.3 מיליארד שקלים ו- 59.6 מיליארד שקלים בהתאמה.

זה בלתי נתפס!



כסף שחור בישראל – 3 התופעות המרכזיות:


מזומנים "נאלמים"

בניסיון להביא לצמצום התופעה החליטו באוצר להפשיל שרוולים ולקדם חקיקה אשר תגביל שימוש במזומנים ל- 6,000 ש"ח בעסקאות מול עסקים ול- 15,000 שקלים בעסקאות של אנשים פרטיים. נכון להיום, גזרת המזומנים לבדה אחראית על גריעה של עשרות מיליארדים מהמדינה ובסופו של דבר זה צפוי "להתגלגל" אלינו בדמות העלאת מיסים המכבידה על הגב של כולנו.

בתוך זה, למרבה הצער, מלבד המשבר הבריאותי אשר הביאה עימה מגפת הקורונה, היא גם "תרמה" להגברת העבודות ב"שחור" – בעיקר בקרב צעירים ועסקים קטנים אשר נפגעו קשות מהמשבר.


תופעת הפרוטקשן

כל שני וחמישי אנחנו שומעים על מקרים מקוממים בהם בעלי עסקים נסחטו באיומים ונדרשו לשלם פרוטקשן. למרות מאמצי המשטרה והרשויות לנסות ולהביא לצמצום המקרים – עדיין מדובר בתופעה נרחבת אשר פוגעת קשות בעסקים ובאזרחים.
הנה כמה דוגמאות:

  • 8 ביוני 2021: 13 חשודים עצורים על עבירות של מיסוי, סחיטה באיומים והלבנת הון נרחבת בהיקף של מאות מיליוני שקלים באתרי בניה בדרום. בין הנפגעות העיקריות – חברת 'שיכון ובינוי' ו- 'אלקטרה'. 
  • 22 ביוני 2021: דיווח על קבלן מהדרום שספג נזק של מאות אלפי שקלים לאחר שסירב לשלם את פרוטקשן לבדואים.
  • 20 באוגוסט 2021: דיווח על הצתת מועדון הכדורגל של רן בן שמעון אשר סירב לשלם את "דמי החסות" לעבריינים מאזור הקריות. היקף הנזקים: מאות אלפי שקלים.


מעבר לפגיעה בבעלי העסקים עצמם – בסופו של יום זה גם עשוי לפגוע בכולנו. מדוע? כי כל שקל שלא הגיע מבעלי העסקים לקופת המדינה זה כסף שיוצר ומגדיל את  הגירעון הקיים. ובסוף, באיזושהי מידה, אנחנו נאלץ לספוג את זה על בשרנו (ע" העלאת מיסים למשל).


הלבנות הון ועבירות הונאה

עפ"י דוח מטריד אשר פורסמה על ידה של "הרשות לאיסור הלבנות הון ומימון טרור" כ- 31% מעבירות ההון בשנת הקורונה היו מרמה, הונאה, זיוף והלבנת הון. השליש השני (או ליתר דיוק כ- 31.5%) מורכב נטו מעבירות מיסים שונות. השליש השלישי הוא המורכב ביותר ונכללות בו עבירות חמורות כגון שוחד (18.5%), שחיתות ציבורית (14.5) ופעולות טרור ומימון טרור (4.5%).


מה צופן העתיד לכסף שחור?

אין ספק כי ההתמודדות עם "הכלכלה השחורה" היא אתגר מורכב ומשמעותי עבור רשות המיסים והמשטרה. כל שנוכל לעשות הוא לשים את מבטחנו בממשלה ולקוות כי תנקוט בצעדים הנדרשים כדי להפחית משמעותית את התופעה.




שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לקבלת פרטים נוספים

חדשות חמות

צור קשר