תופעת הפרוטקשן
כל שני וחמישי אנחנו שומעים על מקרים מקוממים בהם בעלי עסקים נסחטו באיומים ונדרשו לשלם פרוטקשן. למרות מאמצי המשטרה והרשויות לנסות ולהביא לצמצום המקרים – עדיין מדובר בתופעה נרחבת אשר פוגעת קשות בעסקים ובאזרחים.
הנה כמה דוגמאות:
- 8 ביוני 2021: 13 חשודים עצורים על עבירות של מיסוי, סחיטה באיומים והלבנת הון נרחבת בהיקף של מאות מיליוני שקלים באתרי בניה בדרום. בין הנפגעות העיקריות – חברת 'שיכון ובינוי' ו- 'אלקטרה'.
- 22 ביוני 2021: דיווח על קבלן מהדרום שספג נזק של מאות אלפי שקלים לאחר שסירב לשלם את פרוטקשן לבדואים.
- 20 באוגוסט 2021: דיווח על הצתת מועדון הכדורגל של רן בן שמעון אשר סירב לשלם את "דמי החסות" לעבריינים מאזור הקריות. היקף הנזקים: מאות אלפי שקלים.
מעבר לפגיעה בבעלי העסקים עצמם – בסופו של יום זה גם עשוי לפגוע בכולנו. מדוע? כי כל שקל שלא הגיע מבעלי העסקים לקופת המדינה זה כסף שיוצר ומגדיל את הגירעון הקיים. ובסוף, באיזושהי מידה, אנחנו נאלץ לספוג את זה על בשרנו (ע" העלאת מיסים למשל).
הלבנות הון ועבירות הונאה
עפ"י דוח מטריד אשר פורסמה על ידה של "הרשות לאיסור הלבנות הון ומימון טרור" כ- 31% מעבירות ההון בשנת הקורונה היו מרמה, הונאה, זיוף והלבנת הון. השליש השני (או ליתר דיוק כ- 31.5%) מורכב נטו מעבירות מיסים שונות. השליש השלישי הוא המורכב ביותר ונכללות בו עבירות חמורות כגון שוחד (18.5%), שחיתות ציבורית (14.5) ופעולות טרור ומימון טרור (4.5%).