לפי שיטת התשלום "שוטף פלוס" מספר כלשהו הלקוח ישלם עבור המוצר/שירות שתספקו לו תוך מספר הימים שמצויין בשם התשלום (שוטף פלוס 30 = 30 יום) לאחר שהחודש יסתיים. לדוגמה אם סיפקתי שירות לחברה ב – 19 בפברואר וסיכמנו על שוטף פלוס 60, את התשלום אקבל בפועל 60 יום החל מהראשון במרץ.

מה זה שוטף פלוס?

שיטת תשלום הידועה בשם "אשראי ספקים" בה התשלום עבור עבודה או שירות נעשה בדחייה לפי מספר ימים ידוע מראש מתחילת החודש העוקב לחודש במהלכו ניתן השירות או סופקה הסחורה כלומר מקבל השירות נהנה מאשראי ללא ריבית עבור התשלום על השירות שקיבל.

מה הבעייתיות בשיטת שוטף פלוס?

הבעייתיות היא מצד נותן השירות/ספק שסופג את עלויות השירות/סחורה וצריך לנהל מעקב כדי לוודא שהצד השני יעמוד בתשלום בזמן ובמקרים קיצוניים אם בכלל. עבור עוסק זעיר, מורשה או חברה בע"מ ניהול תזרים היא משימה קשה כשלעצמה ומתן התשלום פלוס 30, שוטף פלוס 45, שוטף 60, שוטף 90 ואפילו 120 יום לאחר מתן השירות רק מקשה על התהליך ועל הניהול השוטף. לא חסרים מקרים בהם ספקים של סחורה מסוימת שילמו סכום לא מבוטל כדי לספק את הסחורה ופשטו רגל לפני שקיבלו תשלום.

איך נוצרה שיטת התשלום שוטף?

מספרים שאת שיטת התשלום המציאו מוסדות מדינת ישראל, כך הם משלמים לספקים ונותני השירות השונים ואכן השיטה נהוגה רק בישראל. החל משנת 2017 שיטת התשלום נכנסה לחוק וכעת העברת תשלומים עבור שירות או סחורה שניתנו למוסדות ציבוריים מוסדרת ועומדים לרשותם עד 45 יום מעת קבלת החשבונית כדי להעביר את התשלום. מן החוק הוחרגו מערכת הבריאות ותשלומים לקבלנים אותם המדינה יכולה להעביר שוטף פלוס 70 והשלטון המקומי שוטף פלוס 80.

שימו לב – החוק אינו דן בתשלומים מחברות שאינן ציבוריות.

מה הסכנות במתן אשראי ספקים?

• בחברות גדולות המחלקה שאחראית לתשלום ספקים לא תמיד מחוברת כראוי לשאר המחלקות מה שיוצר מצב בעייתי לנותן השירות שאם ינדנד לחברה עלול לאבד לקוח ואם לא יציף את הנושא בזמן עלול לפספס תשלום עבור שירות או סחורה שסיפק לאחר שנשא בעלויות.

• אשראי ספקים לטווח רחוק, שוטף פלוס 90 ויותר, עלול להוביל למצב בעייתי אם החברה שקיבלה את השירות תפשוט רגל מה שיכניס את נותן השירות למאבק משפטי כדי לקבל את התמורה לשירות שכבר סיפק מגוף כלכלי שאינו קיים יותר.

• אם עד כה התעסקנו בלקוחות ש"שוכחים" או סוגרים לפני ששילמו אז חשוב לציין גם את אלו שמנסים ב"שיטות מצלח" כאלה ואחרות לגרום לספקים לאבד מעקב ולשכוח מהתשלום עם תירוצים כמו "לא קיבלנו תזכורת", "לא שלחת חשבונית" או "לא שלחת פרטי החשבון".

מה ניתן לעשות כדי לוודא שתקבלו תשלום?

1. חשבונית מנייר יכולה להאבד, לחשבונית דיגיטלית יש עקבות – כך תוכלו להימנע מהתעסקות עם אלו המנסים להכחיש את קבלת החשבונית ולהאריך את תקופת התשלום.

2. אל תתביישו לנדנד זה הכסף שלכם – עדיף לאבד לקוח שמשחק עם התשלום מלאבד תשלום עבור סחורה עליה כבר שילמתם.

3.  היומן זוכר הכל – גם אם אתם לא מסודרים היומן יכול להזכיר לכם בזמן הנכון מתי לתזכר לקוחות ומתי להיות פחות נעימים עם הדרישה לתשלום.

4. גבו את התשלום בהתאם להתקדמות – לקוחות גדולים עלולים להסס ואולי לוותר על השירות שלכם אך בעסקאות מול גורם שאינו חברה בע"מ אין סיבה לא לדרוש מחצית מהתשלום מראש, 25% במתן השירות/סחורה ו – 25% בסיום.