דמי הבראה זה תשלום שעל כל מעביד במשק נדרש לשלם לעובדים. לכאורה מיועד לצורך חופשה ונופש, אך בפועל העובד יכול לעשות בתשלום כרצונו. מדובר בתשלום חובה על פי חוק.
במי ההבראה משולמים רק לעובדים שמועסקים במשך שנה ומעלה. עובד שנמצא עדיין בשנה הראשונה ולא השלים עדיין שנה מלאה, לא זכאי לדמי הבראה. השם – "דמי הבראה" נקרא כך מפני שבמקור התשלום נועד למימון נופש של העובדים בבתי הבראה ברחבי הארץ. בתי הבראה היו מעין מלונות שנועד לשהייה הן לצורך מנוחה ונופש לאנשים בריאים והן להתחזקות והחלמה לאחר מחלה, תאונה או ניתוח, וכן ליולדות הבאות להינפש ולהתחזק לאחר הלידה. כיום בתי ההבראה הוחלפו בצימרים עם ג'קוזי…
באותה תקופה העובדים היו מציגים אישור לכך ששהו בבית הבראה, והמעסיק היה משלם עבור השהייה שלהם במקום. מאז כאמור השיטה השתנתה. חופשות ההבראה נעלמו, תשלום דמי ההבראה דווקא שרד, אבל היום ההחלטה מה לעשות בתשלום נשארה בידי העובד.
דמי ההבראה מוגדרים כחלק משכר העובד (הכנסת עבודה) ולכן משלמים עליהם את כל המיסים החלים על הכנסות עבודה: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. דמי ההבראה אינם נחשבים לרכיב פנסיוני, הם לא חלק מהבסיס להפרשות הפנסיוניות לטוב ולרע (לטוב כי לא מנוכה מהתשלום הפרשה לקרן הפנסיה, ולרע כי לא מקבלים פיצויים וקצבה בפנסיה על מרכיב ההבראה).
למי מגיע דמי הבראה ומתי?
מבחינת זמנים – תשלום דמי הבראה אמור להיות משולם בין יוני (6) לספטמבר (9) בכל שנה, אך רוב המעסיקים בוחרים לשלם בחודש יולי, לא מחובה מסוימת – מעסיקים יכולים לבחור לשלם דמי הבראה בכל חודש אחר בשנה. בנוסף קיימים גופים רבים שמחלקים את דמי ההבראה על פני כל השנה, העובדים מקבלים חלק יחסי בכל חודש וחודש.
עם זאת, ברוב הפעמים התשלום מועבר בתשלום אחד. אגב, כדי לפרוס את תשלום דמי ההבראה לתשלומים, המעסיק זקוק קודם כל להסכמת העובד, והסיכום ביניהם צריך להיות מפורט בחוזה ההעסקה בסעיף מיוחד. במקרה כזה, צריך להופיע בתלוש המשכורת סעיף המיוחד לתשלום עבור דמי הבראה, והוא צריך להוות רכיב נפרד לגמרי מהשכר השוטף!
ללא התנאים שפורטו למעלה, המעסיק לא יכול לטעון שחילק את דמי ההבראה במשך כל השנה והכניס את התשלום לתוך השכר של העובד. במקרים כאלה המעסיק עלול לשלם כפל דמי הבראה אם לא יצליח להוכיח את טענתו בבית המשפט. הזכאות לקבל דמי הבראה עומדת לכל עובד במשק שעבד במשך שנה מלאה, בכל היקף משרה ובכל תחום. גם אם במקרה לא עבדתם בדיוק בחודש בו התקבל התשלום, למשל עובדת הנמצאת בחופשת לידה באותה תקופה, אתם עדיין זכאים לתשלום מלא כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד.
כיצד מחשבים דמי הבראה?
כדי לחשב דמי הבראה יש להשתמש בנוסחה הבאה:
הסכום בשקלים ליום הבראה אחד (סכום ספציפי קבוע בהתאם למגזר/לענף) כפול מספר הימים המגיעים לאותו עובד באותה שנה (מספר הימים קבוע בהסכם הקיבוצי החל על העובד). מספר הימים עולה ככל שהוותק של העובד במקום העבודה עולה.
| שנה | מגזר פרטי | מגזר ציבורי |
| 2021 | 378₪ | 432₪ |
| 2020 | 378₪ | 429₪ |
| 2019 | 378₪ | 432₪ |
| 2018 | 378₪ | 426₪ |
| 2017 | 378₪ | 424₪ |
| 2016 | 378₪ | 421₪ |
| 2015 | 378₪ | 425₪ |
| 2014 | 378₪ | 427₪ |
| 2013 | 374₪ | 423₪ |
גם עובדים במשרה חלקית זכאים לדמי הבראה על פי הוותק שלהם, בתעריף נמוך יותר ליום. כדי לחשב את סכום דמי ההבראה לעובד במשרה חלקית יש להכפיל את סכום דמי ההבראה עבור משרה מלאה באחוז המשרה של העובד.
הסכומים שמגיעים ליום הבראה
במגזר העסקי הסכום המקסימלי לכל יום הבראה הוא 378 ש"ח, במגזר הציבורי הסכום הוא 432 ש"ח.
מספר הימים והסכום עבור כל יום נקבע בהסכם קיבוצי, ולא ניתן לשלם פחות ממה שנקבע בהסכם, אבל אפשר בהחלט לשלם לכם יותר. אפשר וכדאי לנהל משא ומתן עם המעסיק גם בנושא דמי ההבראה.
כמה ימי הבראה מגיעים לעובד?
- עבור שנת העבודה הראשונה – 5 ימי הבראה לשנה
- עבור שנת העבודה השנייה והשלישית – 6 ימי הבראה לשנה
- עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית – 7 ימי הבראה לשנה
- עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15 – 8 ימי הבראה לשנה
- עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19 – 9 ימי הבראה לשנה
- עבור שנת העבודה ה-20 ואילך – 10 ימי הבראה לשנה
במגזר הציבורי, לעומת זאת, מכסת הימים מופיעה בהסכמים הקיבוציים השונים. כך למשל עובדי הוראה בשנתם הרביעית זכאים ל-9 ימי הבראה ולא 7 ימי הבראה כמו במגזר הפרטי.
בשנה הראשונה עובדים זכאים לחמישה ימי הבראה, אך רק אם השלימו שנת עבודה מלאה במועד תשלום דמי ההבראה. למשל אם התחלתם לעבוד בספטמבר 2014, לא תהיו זכאים לדמי הבראה ביולי 2015. במקרה כזה, אם תמשיכו לעבוד אצל אותו מעסיק דמי ההבראה יצברו לכם וביולי 2016 תקבלו דמי הבראה עבור כל תקופת העבודה.
עובד שפוטר או התפטר – זכאי לדמי הבראה?
עובד שפוטר או התפטר והועסק מעל שנה אחת, זכאי לתשלום דמי הבראה. אגב, הוא זכאי לכך גם כאשר ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות נמסרה לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, אך תקופת ההודעה המוקדמת האריכה את תקופת העבודה לשנה ומעלה. עם זאת, אם המעסיק פיטר את העובד והוא סיים את העסקתו של העובד מיידית, עם מסירת ההודעה על הפיטורים (ובמקום הודעה מוקדמת שילם לעובד שכר עבור תקופת ההודעה – פדיון הודעה מוקדמת), אזי העסקת העובד מסתיימת באותו היום, ותקופת ההודעה המוקדמת אינה נכללת בחישוב ימי ההבראה. כלומר, אם במועד מסירת ההודעה על הפיטורים וההתפטרות, העובד הועסק פחות משנה, לא זכאי לדמי הבראה.
תביעת דמי הבראה
אם לא שילמו לכם דמי הבראה, או ששילמו לכם באופן חלקי, אתם יכולים לתבוע את המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה, אבל חשוב לקחת בחשבון שקיימת תקופת התיישנות על התביעה.
עד לאחרונה, אם הגשתם תביעה לדמי הבראה אחרי שנותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, כלומר אחרי יום ההעסקה האחרון, אפשר היה לתבוע אותם רק עבוד השנתיים האחרונות, בתעריף המתאים לשנתיים אלו. לאחרונה תוקן הסעיף בחוק, ותקופת ההתיישנות עודכנה לשבע שנים.
סיכום
מקווים שהשכלתם בנושא ולמדתם יותר לעומק על דמי הבראה!
אתם יותר ממוזמנים ליצור איתנו קשר ולגלות על עוד סוגי מיסוי שונים לעסקים ולאנשים פרטיים פורטל החדשות שמענו דוגל בצרכנות פיננסית חכמה ומתמקצע בעיקר בתחומי הטבות מס, ביטוחים (לכל סוגם), משכנתאות, פיננסים והשקעות, וזכויות אזרחי ישראל למיניהן.
אנחנו נמשיך לעדכן אתכם מדי שבוע במה שכדאי שתדעו.
עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלנו? מבטיחים לשלוח רק תכנים איכותיים.
