כל מי שמעל גיל 50 כנראה כבר שמע על תיקון 190 ועל סעיף 125 ד' לפקודת מס הכנסה. 
והאמת ששני התקנות מאוד דומות ונוגעות בהטבות מס לגמלאים, אך עדיין יש שוני והבדל ביניהן וחשוב לעמוד על ההבדלים.
כדי שלא תצטרכו להיות עובדי עצות, סידרנו עבורכם את כל המידע בנוגע לתיקון 190 וסעיף 125 ד', כדי שאף אחד לא יוכל לעבוד עליכם.

הקשר בן תיקון 190 לפקודת מס הכנסה לתקנה 125 ד'

הם מדברים על הקלות מס לאנשי הגיל השלישי ועל חיסכון של אלפי שקלים בפוטנציאל הטמון בהימנעות מהוצאות מיסוי גבוהות שלא לצורך.
במילים אחרות, ההטבות הללו חוסכות ה-מ-ו-ן כסף לממשים אותם מפני שהן מורידות משמעותית את המיסוי על הרווחים למשקיעים והחוסכים.

ההבדל

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה אומר בעצם שכל אחד יכול להפקיד כל סכום לקרן הפנסיה שלו ולמשוך את הכסף אחרי גיל 60 באחת משתי דרכים: 

דרך אחת היא, משיכה חד פעמית של מס נומינלי בגובה 15% (לעומת 25% ריאלי כפי שנהוג בשוק). לדוגמה משיכה של 100K ותשלום של 15% על הרווחים.
הדרך השניה, היא כקצבה חודשית הפטורה ממס (ב-100%) לכל החיים.
לדוגמה, תשלום חודשי בגובה 1,000 ש"ח כל חודש הפטורים ממס.

תקנה 125 ד' לפקודת מס הכנסה

מאפשר למי שנולד לפני שנת 1949 (31.12.1948 ליתר דיוק) לקבל פטור מס שנתי של 13,440 ליחיד או 16,560 לזוג העונה על תנאי הגיל בהון פיננסי עם רווח ריאלי (בפקדונות בנקאיים או פוליסות חיסכון של חברות ביטוח). 
בפועל המשמעות היא החזר מס צפוי של כ-3,360 שקלים בחודש (או 4,140 לזוג).
בעוד תיקון 190 מדבר על קרן הפנסיה, סעיף 125 ד' מדבר על פקדונות בנקאיים או פוליסות חיסכון של חברות הביטוח.
2 ההטבות אינן מתנגשות זו בזו וניתן לנצל אותן גם באותו זמן ולחסוך אלפי שקלים על מס.

מקווים שהפקתם ערך מהכתבה ונהנתם מהתוכן.
אנו מזמינים אתכם להמשיך ולהעמיק בנושא הטבות מס לפנסיונרים במדריך המלא: לחצו כאן למעבר.